קבלת החלטות
35.000 החלטות מתקבלות ביום, 237 מהן רק על אוכל, למזלנו רובן מתקבלות מהתת מודע ללא התייחסותנו כלל.
אך לצד הפעולות שאנחנו עושים על אוטומט, אנחנו נדרשים לקבל בכל זאת הרבה מאוד החלטות אקטיביות ביום.
בוודאי בעלי עסקים, שצריכים לקבל עשרות החלטות מהירות מידי יום כשלרוב הם לבד בקצה הפירמידה.
אז איך בכל זאת אנחנו מקבלים החלטות?
יש דרכים רבות לנתח תהליכי קבלת החלטות. המובילות שבהן: האקטיבית, הפסיבית, האינטואיטיבית והשכלתנית.
הקושי בקבלת החלטה אקטיבית נובע לרוב מהפחד שנתחרט על ההחלטה בהמשך.
פחד שלרוב ישתק אותנו מלפעול.
פרופ' יסעור במאמריו ממליץ להפוך החלטה אקטיבית לפסיבית.
כלומר באם כוח עליון יהיה זה שיחליט עבורנו, איך נרגיש עם התוצאה.
לדוגמא: אתם שוקלים לעזוב את מקום עבודתכם ומתלבטים, תשאלו את עצמכם מה תהיה התחושה שלכם באם יודיעו לכם שהחברה נסגרה. האם תרגישו שמחה והקלה או עצב ותסכול.
לפי זה תוכלו לקבל את ההחלטה הנכונה לכם.
התחושה שנרגיש כתוצאה מהמצב שנכפה עלינו ללא שליטה שלנו, תהיה הסימן שלנו לקבלת ההחלטה.
ככל שאנחנו צוברים ידע וניסיון בתחום, אנחנו מפתחים יכולת של קבלת החלטות אינטואיטיבית, כלומר קבלת החלטות "מהבטן" "מהקול פנימי".
היכולת האינטואיטיבית שלנו תשתכלל, ככל שנרחיב את הידע והפרקטיקה בתחום בו אנו נדרשים לקבל החלטות.
דרך נוספת לקבלת החלטות הינה הגישה השכלתנית, שמחייבת אותנו לחקור לעומק ולבחון את הנתונים היבשים לקבלת ההחלטה.
מה שחשוב בעיני, שתהליך קבלת החלטות יהיה מנוהל על ידינו ונהיה מודעים לדרך בה אנו פועלים ומתנהלים.
כי בסוף חשוב שאנחנו נהיה המנהלים של חיינו.
