הולכים לסופר רק לקנות כמה פריטים קטנים
ואז יוצאים עם עגלה מלאה בכול טוב?


תיכף תבינו איך הסיפור של יעל אולי נכון גם עבורכם.

יעל, מושבניקית אמיתית, בשנות הארבעים המאוחרות, אישה יפה ומרשימה, גבוהה, עם גוף נערי ושיער חלק, בלונדיני, מסודר בתספורת קצוצה בצו האופנה.
במבט החודר שהיא מביטה בי, אי אפשר שלא לראות שכבר עברה דבר או שניים בחייה.

בשנה האחרונה, יעל התגרשה מבעלה, אבי שלושת ילדיה.

האב נעלם. וביום אחד, ללא הכנה מוקדמת, היא נאלצה להחזיק בית, ילדים ועסק קטן.

בעבר היה העסק רק עוד הכנסה קטנה וצדדית למשק הבית.

ליבה מרוסק לרסיסים, עכשיו נותר לעשות קסמים, חייבים להצליח ליצר הכנסה, שתספיק לאורח החיים שהיא וילדיה היו רגילים אליו לאורך השנים.
יעל היא מטפלת באמצעות בעלי חיים, בילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. נכנסים אליה לקליניקה, מרגישים כאילו נכנסנו לגן חיות קסום.
ילדי המושב מגיעים לפה באופן ספונטני. בעוד אנחנו יושבות בחוץ נכנסים למתחם הארנבים שני זאטוטים מתוקים ומנסים לתפוס אותם, כשצחוק מתגלגל מתפרץ למרחקים.

ללא ספק היא הקימה כאן גן עדן, מיוחד עבור ילדים צעירים. מודה, גם לי יש איזו נינוחות נעימה במקום הקסום הזה.

למי שמגיע לכאן, אין מושג כמה כאב ופחד עוטף את המקום הקסום הזה.

ברור לי שאם לא נעשה קסמים ומהר, יעל תאלץ למכור את הבית היפה במושב עם חוות החיות הממוקמת בחצר האחורית.

הבעיה העיקרית של יעל היא שיש לה שפע של משימות ביום, ולמרות שהגדרנו את המטרות אליהן היא רוצה להגיע, תמיד השוטף דוחף את עצמו ראשון ולא מאפשר לפעולות מקדמות ויוזמות חדשות להניע את העסק למקום חדש.

ליבי איתה, אני רואה אותה אוספת את הכוחות האחרונים שלה ומצליחה לג'ונגל בין הדברים.
אני נושמת עמוק ויודעת שאם אני רוצה באמת לעזור ליעל חייבים לעצור את זה.

צריך לייצר עוגנים לחייה.

מרחב מתוכנן וידוע מראש בתחומים שונים, לא בהכרח בעסק, על מנת לייצר לה יציבות ועוגן לחיים.
אצל רובינו העוגנים הם תזונה נכונה, שינה מספקת וטובה. אלו עוגנים פיזיולוגים בסיסיים, לצידם גם ספורט או נגינה או כל תחביב שגורם לנשמה שלנו להתרחב ולרגע לנוח, יכול לשמש כעוגן.

כשסוף סוף התפנתה וישבה לצידי על הספסל מתחת לעץ התות הגדול זרקתי לאוויר שאלה.

כשאת הולכת לסופר איך את הולכת? נכנסת סתם בספונטניות או מכינה רשימה?

היא פורצת בצחוק גדול...מה ? איך זה קשור?

ואני מתעקשת ברצינות אומנם עם חיוך קטן, אך חוזרת על השאלה כמי שבאמת רוצה תשובה.

איזה רשימה, את צוחקת עלי. אני שמה את יונתן בחוג ג'ודו, יש לי בדיוק 45 דקות להיכנס לסופר הצמוד פה בשכונה. אוספת מכל הבא ליד ורק רוצה להספיק לצאת משם בזמן.

יעל אהובה, אני עונה באמפטיה מקסימלית, כמי ששנים גם התנהלה ללא עוגן ויציבות ובטח יצאה לקניות על הדרך ובמקרה.

אנחנו חייבות להכניס סדר להתנהלות, ועל מנת שנוכל לפרק את היעדים והמטרות העסקיות שלנו, לפרטי פרטי פרטים אני רוצה שננסה תרגיל, מחוץ לעולם העסקי.
השבוע אני מבקשת שכול הארוחות בבית תהינה מתוכננות, אם צריך לפתוח ספר בישול ולהוציא מתכון את עושה את זה.

לצד התפריט המוכן של הארוחות, יש רשימה מסודר ומדויקת לפרטי פרטים לסופר.

יעל מביטה בי בחיוך, מבינה שאנחנו מתחילות להכניס סדר לחיים. אני רוצה שיעל תלמד לנהל את חייה ובעיקר תלמד להיות ממוקדת במטרות והכי חשוב תלמד לפרק אותם לחלקים קטנים ופשוטים ברי מימוש.

לא עוד התנהלות במקרה. יעל מהיום מנהלת את חייה ולא עוד החיים מנהלים אותה.

הדרך בה אנו פועלים בתחום אחד בחיים, תמיד מקיש על עולמות תוכן אחרים שלנו בחיים.

יעל לקחה על עצמה את המשימה, אני יודעת שזה לא יהיה קל בהתחלה, אבל אני סומכת עליה. היא באמת צמאה לדרך אחרת בהתנהלות שלה ותיקח על עצמה את האחריות לשינוי.

יש לנו לא מעט אתגרים במסע המשותף שלנו, אך הצעד הראשון יצא לדרך.

רוצים לצאת יחד גם למסע אישי ועסקי מרתק, שייקח אתכם למקום שאתם חולמים להיות בו?
אל תחכו, סמסו לי כבר ונתאם פגישה בזום ללא עלות וללא התחייבות.
x

#{title}

#{text}

#{price}