אתמול עשיתי את "הבייבי סטפס" הראשון שלי בדרך להגשים חלום חדש ומרגש.
"החיים הם לא פיקניק, אבל לפעמים כן"
ככה בדיוק הייתה החוויה שלי משידור הרדיו הראשון שלי, וואלה לא פיקניק, אך עם זאת חוויה שתישאר איתי לתמיד.
ללא ספק בחרתי שם מדויק לי לתוכנית
שעות על גבי שעות של עבודת הכנה, לילות של התרגשות ובעיקר המון מחשבה של מה כן ומה לא שהתנקזו לשעתיים של שידור.
שעתיים מרגשות ונעימות של התאהבות בעולם חדש שנקרא רדיו.
אם היו מספרים לי שזה מה שאעשה לפני שנה, אני חושבת שהייתי מחייכת חיוך גדול וחושבת שמי שאומר את זה קצת הזוי.
אבל כשמביטה אחורה על כול סיפור חיי, זה אף פעם לא באמת משהו שניתן היה לצפות אותו.
החיים מייצרים לנו הזדמנויות ואתגרים כול פעם מחדש.
השאלה היחידה היא, האם אנחנו פוקחים עיניים ורואים את ההזדמנויות הנפלאות בדרך ובוחרים להגיד להן כן?
כן אמיץ ונחוש.
אני מאושרת שאמרתי כן למוטי מרדיו ליפס, שהציע לי את ההצעה המקסימה הזאת.
היו כמה תקלות טכניות קצת מבאסות, המון כפתורים ומערכות לתפעל לצד קול רועד מהתרגשות והמון חשש שפתאום איזה בלאק אאוט יתפוס אותי לא מוכנה.
הקשבתי אחרי להקלטה פעמיים, כן 4 שעות של הקשבה
בפעם הראשונה עם אוזן ששומעת בעיקר את מה לא היה וכמובן איפה אני לא מספיק טובה.
ובפעם השנייה הקשבתי למה אני לומדת לפעם הבאה.
אז נכון שזה לא מושלם אבל אני עפה על עצמי מגאווה.
גאווה על האומץ להגיד כן ולצאת לדרך חדשה.
גאווה על האומץ לטעות, לנשום ולתקן,
גאווה על הרצינות וההשקעה שלי ללמוד עולם חדש ולא מוכר.
גאווה על הצבת יעד חדש ומאתגר ועל בנית דרך להגשמת היעד בבייבי סטפ.
אתמול עשיתי את "הבייבי סטפ" הראשון שלי בדרך להגשים חלום חדש ומרגש.
אני זכיתי, לצאת לדרך חדשה ומרגשת.
אז עכשיו אחרי סופ"ש של נשימה עמוקה ובעיקר מנוחה, אני מבטיחה שאגיב לכולם על כול ההודעות והתגובות המרגשות ששלחתם לי בכול ערוצי התקשורת.
ואני כבר מתחילה להכין לכם את התוכנית הבאה ביום שישי הקרוב.
ספוילר....נעשה זום אין על חשיבה של שורד/ת, למול זום אין על חשיבה של מנצח/ת.... נדבר על הישרדות ובעיקר על תקווה. מבטיחה לכם שיהיה מרת
"החיים הם לא פיקניק, אבל לפעמים כן"
ככה בדיוק הייתה החוויה שלי משידור הרדיו הראשון שלי, וואלה לא פיקניק, אך עם זאת חוויה שתישאר איתי לתמיד.
ללא ספק בחרתי שם מדויק לי לתוכנית
שעות על גבי שעות של עבודת הכנה, לילות של התרגשות ובעיקר המון מחשבה של מה כן ומה לא שהתנקזו לשעתיים של שידור.
שעתיים מרגשות ונעימות של התאהבות בעולם חדש שנקרא רדיו.
אם היו מספרים לי שזה מה שאעשה לפני שנה, אני חושבת שהייתי מחייכת חיוך גדול וחושבת שמי שאומר את זה קצת הזוי.
אבל כשמביטה אחורה על כול סיפור חיי, זה אף פעם לא באמת משהו שניתן היה לצפות אותו.
החיים מייצרים לנו הזדמנויות ואתגרים כול פעם מחדש.
השאלה היחידה היא, האם אנחנו פוקחים עיניים ורואים את ההזדמנויות הנפלאות בדרך ובוחרים להגיד להן כן?
כן אמיץ ונחוש.
אני מאושרת שאמרתי כן למוטי מרדיו ליפס, שהציע לי את ההצעה המקסימה הזאת.
היו כמה תקלות טכניות קצת מבאסות, המון כפתורים ומערכות לתפעל לצד קול רועד מהתרגשות והמון חשש שפתאום איזה בלאק אאוט יתפוס אותי לא מוכנה.
הקשבתי אחרי להקלטה פעמיים, כן 4 שעות של הקשבה
בפעם הראשונה עם אוזן ששומעת בעיקר את מה לא היה וכמובן איפה אני לא מספיק טובה.
ובפעם השנייה הקשבתי למה אני לומדת לפעם הבאה.
אז נכון שזה לא מושלם אבל אני עפה על עצמי מגאווה.
גאווה על האומץ להגיד כן ולצאת לדרך חדשה.
גאווה על האומץ לטעות, לנשום ולתקן,
גאווה על הרצינות וההשקעה שלי ללמוד עולם חדש ולא מוכר.
גאווה על הצבת יעד חדש ומאתגר ועל בנית דרך להגשמת היעד בבייבי סטפ.
אתמול עשיתי את "הבייבי סטפ" הראשון שלי בדרך להגשים חלום חדש ומרגש.
אני זכיתי, לצאת לדרך חדשה ומרגשת.
אז עכשיו אחרי סופ"ש של נשימה עמוקה ובעיקר מנוחה, אני מבטיחה שאגיב לכולם על כול ההודעות והתגובות המרגשות ששלחתם לי בכול ערוצי התקשורת.
ואני כבר מתחילה להכין לכם את התוכנית הבאה ביום שישי הקרוב.
ספוילר....נעשה זום אין על חשיבה של שורד/ת, למול זום אין על חשיבה של מנצח/ת.... נדבר על הישרדות ובעיקר על תקווה. מבטיחה לכם שיהיה מרת
